שוקולד וחיזור מיוחד , מה רצתה עינב ממני .... 

12/03/07
בבית הישן קומה רביעית בלי מעלית , במטבח גדול ארונות פורמייקה תכולים , יום שישי בצוהריים אמא ממהרת בין הסירים כאילו שחייבת לגמור הכל לפני שתלך לישון עם אבא בחדר שנתצהריים ,אז הם יקומו ,נראה סרט בערבית של יום שישי בשש בטלוויזיה אני ישתעמם ואשחק בחדר ואז נצא לסלון לאכול ביחד .
בינתיים במטבח מחכים למי שאימא תגיד שהיה הכי מוצלח השבוע ותיתן לו ללקק את הקערה של המג'ימיקס. יש שוקולד בנטיפים מבריקים שנשארו מהציפוי של העוגת כושי מתחלקים על הצדדים כמו האצבעות השמנות של המורה עוזר מהשיעור חקלאות .ואז בנדיבות של מנצחים וגם שאסור להיות חזיר אני מסתכל על מוטי ורד ומזי ומשאיר להם אחריי , אבל העיקר שאני הראשון ...... כמה טוב בפה כשהטעים החום ממלא אותך מבפנים ועושה שהבפנים של הלחיים יתנפח כמו בלון יומולדת חמים בפצצות של אושר קטן . אני בשני תענוגים, והיד החמה של אמא והדחיפה הקטנה על הגב שלי אל הקערה בשביל לא לעצבן את ורד ומוטי וגם הטעיממממ בפה .......
מתעורר לו ,חלם בהקיץ ,מסתכל מסביב מהצדדים השונים של השולחן הרחב. הוא גבר יחיד בין הנשים השונות . חדר רחב מעל אולם המכירות של החנות של גרובשטיין בדרום תל אביב אזור בעלי מלאכה נגרים ורפדים ובאמצע הרחוב שם החנות לקונדיטורים וחובבי הכנת שוקולד ושאר דברים אקזוטיים . פעם בשבוע בא לו לסדנה של שוקולטיירים ?מתמחים בהכנת שוקולד . המרצה אסטלה עם המבטא הדרום האמריקאי והפנים הבהירות היפות והשמורות בשלהי הארבעים פורסת בחושניות את החומרים שמחכים להם על השולחן מוכרים אך עלומים בייעודם לא יודעים מה יווצר מהם בעוד שלוש שעות . ואז הם צוללים לאורגיה של טעמים גנאש שוקולד בלגי מריר עם שילוב אלכוהול דובדבנים ,פירורי אגוז מלך מצופים בשוקולד חלב . טראפל ,כדור שוקולד ממולא בויסקי סקוטי .....
חדווה יש בלהכין ואז להביא הביתה שוקולד שהוא יצר. מפליא כמה עונג בחוויה של ללמוד ואז להתחלק עם אחרים במה שיצרת ,כמו בקייטנות הילדות כשהיינו מביאים הבייתה את הציורים שציירו אחרי הפסקת עשר של שוקו ולחמנייה . כמה הוא איבד מעצמו כשבאוניברסיטה הידע רפרף תיאורטית דרך הראש אבל כשישבו בערב בפאב אחרי יום לימודים וניסה להתחלק בהתלהבות בתיאוריית השפה של חומסקי שלמד במבוא שנה א' שמע בדרך כלל "אל תהייה כבד, לא כדאי לקדוח ..."עכשיו מגיע לדירה ומוציא דפי שוקולד עם מנטה תותים מצופים בקצה בשתי שכבות של שוקולד מריר ועליו ציפוי שוקולד לבן .
בפליאה מהולה בחיוך חשב איך עקף את עצמו בטעות . הגיע לסדנה במקרה . רק מאוחר יותר מצא קשר לחוויות הילדות . זיכרון מומצא ,ההרגל לשבץ פיסות מקריות של התנהגות לאיזה תבנית עם משמעות בדיעבדית ,כן החיים שלנו יש בהם רצף הגיוני .......אנחנו מוכרחים סיבה ומסובב . אבל למען האמת קרא כתבה בעיתון שחיכה ברכב במושב מאחורה כשחיכה לדייט מתחת לביית שלה , ועד שירדה קרא ידיעה מסקרנת על הישראלים שצורכים השנה הרבה יותר מתוק ושוקולד מאשר בשנים קודמות . מממ אמר לעצמו אולי נעשה מזה סדנה ,נלך ללמוד ואחר כך נמצא דרך לשלב את זה במפגשי התקשורת שהיה מנחה.
הגיע לסדנה ונכבש שכח למה רצה לבוא והתחיל להתרצות מתמוסס פנימה .
המבט שלו המשיך לרצד מסביב לחדר, הקירות כולם מכוסים באביזרי אפייה ושוקולד ,מזלגות עדינים בצורת קלשון קטן שאיתם שולים כדורים קשים שצופו בתוך קערות קקאו מומס . תבניות סיליקון שקופות ובהן שקעים בצורות שונות שלתוכם יוצקים שוקולד מומס שעבר טמפרינג ,המסה מיוחדת שגורמת לו להצטנן ולהבריק אחר כך , שקיות קטנות שמתוכן לוחצים את הגנאש הנוזלי- מילוי השמנת בטעמים שונים ואז מצפים באבקת קקאו ובצד מקרר אמקור ישן משנות השישים שבתוכו היו מניחים את התוצרים להצטנן .
מימין דיאנה הרופאה עם המראה היפני ,עינב גדולת הגוף ועדינת הקול , נטע וגלוריה . מעניין למה בעיקר נשים מגיעות לסדנאות המתוקות שאל עצמו בעצלות ללא רצון אמיתי בתשובה ממשית .
אתה דיליטנט אמר לו גדי הסגן אלוף שם בקריה בחדר הקצינים , שנים חזר מדי פעם לכינוי בגרגור מריר ,למה הוא קרא לי שטחי ?....גדי הזה שלמד באוקספורד עם אישתו שעשתה דוקטורט בדתות עתיקות . שהיה כותב רק בעפרון חד ומכורסם קצוות , "כי בעפרון קל יותר למחוק ואז אתה לא נקשר לסיכומי המודיעין שאתה צריך להגיש , קל יותר לתקן בלי להתאהב בטקסט" היה אומר בקול יבשושי . היום התעגלו הקצוות הדוקרניים של הביטוי ,בתוכו הייתה רכות לנטייתו להתפשט לרוחב .
הוא הביט לצד וראה את עינב ,היא הייתה שמנמנה עם מראה של איכרה עבת גוף מציוריו של ברוייגל מימי הביניים ,עיניים רגישות כאובות וממזריות גם יחד . אף אישה בסדנה לא משכה אותו במיוחד , ניטעה בו נינוחות ,כיף להגיע לקורס כשאין אישה מושכת במיוחד שתסיט אותו. בלי השאלות הגולמניות שהיה שואל עצמו , אני מוצא חן בעיניה או לא?,ללא הקליפה של המצ'ונין שהייתה קופצת עליו. פתאום היה מתחיל לדבר בקול רגוע יותר ועמוק חושב על משפטים שנונים להפריח להרשים את המרצה ודרכה את המושכת הסקסית בפינה .
כשיצאו בהפסקה למדרגות פנתה אליו עינב וביקשה סיגריה באחוות מעשנים . "שוקולד וסיגריות לא הולכים ביחד" נזפה אסטלה המנחה במבטא שלה והם סגרו בגיחוך את הדלת מאחריהם.
"אז מה אתה עושה?" שאלה עינב ושיחקה בתלתלים שלה
"יש לי חברת ייעוץ קטנה" בתמציתיות
"למה בדיוק?" לא ויתרה
"לקוצ'ינג ?אימון ,התחלנו עוד לפני שהטרנד תפס כל עקרת ביית ומורה לנהיגה" מיהר להגן על ראשוניותו. הסתכל בכתמי הצבע המתקלפים על הקירות
היא חייכה חיוך קטן "זה מסקרן" שינתה את תנוחת רגליה
"למה?"
"אני בדיוק באמצע של השנה האחרונה לתואר השני שלי בייעוץ ו..."
"לכל החשישניקים אנחנו ממשיכים" קטעה אותם אסטלה המנחה
הם נכנסו בזריזות חזרה לחדר
לא יכול להיות שהיא מנסה להתחיל איתי - חשב לעצמו, רגע ,מה ,כתוב לך על המצח שאתה לא חובב נשות איכרים? המשיך באירוניה , חוץ מזה מתי הסתכלת בראי בפעם האחרונה,ענה לעצמו, אז מה , לגדולים ומלאים אין זכות לטעם רזה ..טוב לא הכל פייר פלי והדדי ניסה לנחם את תחושת המניאקיות בשכנוע קלוש.
הוא חזר והתמקד במרכיבים להכנה של גנאש שמנת ותפוזים למילוי של פרלינים מרירים .
הסדנה המשיכה ונסתיימה לה מאוחר בעשר בערב ..הם השתחררו לרחוב בעירוב של שיחות זוגיות שונות שדעכו להן לאט בחדר המדרגות .
"אפשר לתפוס אתך טרמפ" אמרה עינב
שוב עלתה השאלה של קודם,מה היא רוצה -
"כן" ענה "אני נוסע לצפון העיר"
"אתה לא נוסע במקרה דרך גבעתיים?" ניסתה בביישנות עקשנית
"לא" בחוסר גמישות בניגוד להרגלו ,"אני נוסע בדרך חיפה ואם תרצי" ,התחרט קלות, "אוריד אותך בדרך ליד מגדלי עזריאלי"
"כן" חייכה ונכנסה לאוטו .
"אז מה באמת אתה עושה בעבודה?" שואלת
"את מי אתה מאמן?" "אתה אוהב את מה שאתה עושה?"
עונה לה בתסריט הרגיל שהיה לו, כמו לספר בדיחה בפעם העשרים,כל כך הרבה מתעניינות בתחום ואיזה פער בין מה שמצפים לבין מה שיש להן אחרי הלימודים.
היא הביטה במראה שהייתה לה בארנק ובחנה את האיפור שלה .
המשיכו בנסיעה בשקט שהופר מדי פעם בשיחות קטנות על המשתתפים והמתכונים בקורס ....הוא האט את הרכב ועצר בצד ,הנסיעה נסתיימה די מהר,
השתהתה במושב , הביט בה בשאלה?
"אפשר לשאול אותך שאלה אישית" הסתכלה עליו בעיניים רכות
"כן" ענה בנחמדות מאולצת
"מקווה שאני לא חוצפנית ,אני אוכל לעבוד אצלך , חינם? זה לא יעלה לך" מיהרה להוסיף .
משהו בו פקע , הפה שלו התכווץ קלות , קוסאמממו עד ששכח את הפרקטיות שבגללה הגיע לסדנה אז העסק נכנס לו בדלת הצדדית ...מחזירה אותי לתכלס ,לא רוצה ,אמר לעצמו , תני להישאר בבועה הדרום תל אביבית , חשב .
"הצעה מעניינת" אמר , "אבל שתדעי שאפילו בחינם זה לא קל , אני משקיע במי שמתלמדת ואז כשהיא הולכת זה לא מכסה את האנרגיה ששמתי בה ובדרך כלל היא לא מביאה תוצאות לחברה " .
"ולמה חינם?" הוסיף בחשדנות ,נזכר במשפט של גדי , "גדרות חזקות של ציפיות עושות שכנים טובים".
היא תלתה בו מבט לא ברור .
" מה את רוצה שיקרה ?" ניסה להוריד אותה לקרקע . האם היה מדבר אחרת אם הייתה מחוטבת יותר וכחולת עיניים?
אולי בעצם יש לה הורים עשירים? ,נראית בסוף שנות העשרים ואין לה גינונים צפונבוניים אז מה קורה כאן ,מי רוצה לעבוד חינם -
"אה ,לא חשבתי עד הסוף " , ענתה בהפתעה לשאלה שריחפה ברכב .
"אז?" אמר בלי לפרט - הסתכל בפרסומת של דיזל בחנות שבקניון .
"טוב" במבוכה וללא קשר , "שתדע לך שבעלי עובד בקבע",
אנחה סמויה ריככה את שרירי בטנו ,הוא הסווה אותה במיומנות .
"בקבע" חזרה "ולי יש ביטוח לאומי לעוד חמש שנים ,אני יכולה ללמוד מה שבא לי על חשבונם אבל אסור לי לעבוד".
"הה?"
"כן" אמרה בסגירות, "לא בדיוק רוצה להכנס לזה אבל יש לי סרטן מעי גס . וכרתו לי ששה סנטימטרים ועכשיו אני שנה אחרי הניתוחים והכימותרפיה".
הוא מסתכל במבט אטום
"מה" שואל שוב
"כן , כרתו לי חצי מעי בניתוח ורק לפני חודשיים אמרו לי שאני בטוח אשאר בחיים" אמרה בענייניות כמו מסכמת תנאי עבודה טריוויאליים .
"הם לא יודעים אם זה יחזור ועכשיו יש לי תקופת החלמה ובעל מקסים בקבע ...בגלל זה באתי לסדנה"
הרחוב היה שקט , הוא הסתכל עליה מחדש , במבט מתוק והתחיל לענות .......